אכבר ברוקלין

חדשות מרגשות(אותי בכל אופן) - במזל טוב(טפו טפו, טיססססו) עברתי אתמול לברוקלין - הנאוה שבבורוז כולן. בלב שכונה ירוקה, שקטה, מרחק רקיקה מהפארק(פרוספקט פארק! כבוד!) בבית מפורקט עץ תינני-ני, ממש כמו מבוגר. את היום פתחתי ברכישה מפוארת בגראג' סייל הראשונה שלי: קנקן פלסטיק צבעוני ועליז ואיתו ארבע כוסות תואמות מאממות! בהמשך, טיול היום לקח אותי אל בין שדירות המפתח של הטריטוריה החדשה, החמישית והשביעית. כל כך הרבה יותר נחמד ממנהטן, גיליתי-נזכרתי. במקומות הקטנים, בהם התחככות באנשים מתרחשת, ובדרך כלל על הצד הנעים(מישהי חייכה אלי ואמרה לי הי! מיד הנמכתי פרופיל, אולי מדובר בחפץ חשוד, אין לדעת. ועדיין;), מפשירים קרחונים תועים. בחנות בארנס אנד נובל (אני יודע! אני יודע! לאמץ חנויות קטנות ומקומיות! תיכף) ניסיתי להיעזר באזרח אחר באיתור ספרי בדיחות שמכילות שני יהודים שנוסעים ברכבת ממינסק לפלונסק - וידאתי קודם שהוא היה יהודי, כן? (טוב, הבגדים והכיפה תיכף הסגירו אותו). הוא הציע שאחפש באמזון, נפרדנו בברכת שנה טובה. הנקודה, בכל אופן(!), היא שהאוירה מדבקת, וטוב שכך. השכונה, על שלל הצבעים והחנויות, האנשים, הפארקים, המשחקים, עושה חשק עז לצלם, אם לצורך עבודת הבליגה/בלוגנות/בלוגאות/בלוגננות ואם לשם הסתם כך. נראה לי שזאת תהיה הרכישה הבאה, מצלמת ריפלקס דיגיטלית ברת-נפקנית. עד כאן להיום.

אשוב במהרה,
שבוע טוב!