יש ויזה!

היום הקונסוליה האמריקע-פאשיס-אית סופסוף אישרה את ויזת העבודה שלי, מה שנותן את האור הירוק לנסיעה בשבוע הבא. אין להכחיש - שמחה הורגשה בכל, והעולם נראה, באופן כללי, מופז וחד-פעמי יותר מהרגיל. אבל לא על זה רציתי לספר, בלוגי היקר. הפעם - רשימה מצולמת של הדברים שאני מתעתד לקחת איתי לארץ האפשרויות. כלל האצבע לפיו עבדתי הפעם: לא להביא מכאן את מה שאפשר לקנות שם. חריגה קלה לכלל זה קרתה שלשום, עת יצאתי לגיחת קניות מטורררפת עם ש., יועצת היופי, החן והטיפוח, במהלכה נרכשו שתי חליפות בגדים וזוג נעליים - שיהיה מה ללבוש על ההתחלה. מלבד זאת, את הכל אקנה בדולר!

לענייננו: הדברים שאני כן לוקח איתי, מלבד ארגז ספרים עבריים שטרם נקראו ושעוד יישלחו אלי ביום מן הימים -

עלי ומכתש של סבתא, עליה השלום. יציקת בראס, שוקל טונה ורבע, אבל פריט שלבטח יתן לי כמה נקודות זכות במפגש עם הצד הסורי הברוקלינאי של המשפחה. כבוד, יו!



הטוטם הציבורי. איכס, צבי!







עטלף המחמד, חיית הכח האמיתית שלי. יוצא בלילה, עף נמוך להפתיע, מצייץ את דרכו, להפתעת הכל. מכוער מכוער, אבל טייס, כמאמר אשת העכבר.




כלי לטיהור דרכי הנשימה, מייד אין אינדיה. אם זיהום האויר לא יגרום לי להשתמש בכלי העינויים הימי ביניימי הזה, אני לא יודע מה כן. תעלות הנשימה שלי מודות לי מראש, זה כן. תגיד לי, זה מה שאתה שם בבלוג שלך? אתה דפוווק?

בובת עץ מתכווננת, מתנת ר'. יש לה עוד הרבה תנוחות(לבובה), אבל את תנוחת השוטר המכוון אני מחבב במיוחד. מזכיר לי אותה.




ספל אישי, מתנת ת' & א', הנשמות. מהצד השני יש משהו בפונט לא ברור שאחרי בהיה ממושכת נקרא כ"דונט טאץ'". מי שלא יצליח לקרוא את הכיתוב הנ"ל בזמן, יזכה להיכרות אינטימית (מדי) עם הפריט הבא ברשימה.



קולפן אצבע - לאוהבי עבודת יד. יעיל בצורה שלא תיאמן - יכול להוריד קליפה מדלעת, או לפשוט עורו של אדם, מספרת האגדה.




כוס וינטאג' - שנות השבעים המאוחרות. אם יש למישהו כאלה, או יותר סביר להניח, לסבתא של מישהו, אנא צרו קשר במדור. באמת? כן, באמת.




לאנץ' בוקס הודי ("מנשק'ה" בפי הקיבוצניקים שבחבורה). זה כבר ימתג אותי חברתית, אם שום דבר אחר לא.




תמונה מעוררת השראה למטבח, רכישה מפוארת מצ'אטוצ'אק, בנגקוק. למרות שהרופאה האיורוודית אסרה עלי לאכול פלפלים, במסגרת היכללותם במשפחת הסולניים(למה גזענות למה?!), אני מקווה שאפשר יהיה למצוא תחליפים ראויים. לא, לא טופו.

קומקום קפה עם ציור של טווס(!). עושה את הקפה אותנטי יותר, ומצדיק את הג'לביה(לא בתמונות) של בעליו הגאים.




קרמיקה סיציליאנית, מתנת ש'. טוב לדברים חמים, וגם בתור קישוט לתליה, כמו שמנסה להעיד הוו.





מגשית בסגנון סבנטיז. אילו קופסות היא תחזיק במטבחי האמריקני?







ספר הפתגמים הגדול (ירושת ר.) - לקט נבחר:
"אחסן מנו ראחו - ועלא זיבי טחו" (טובים ממנו באו ועל אבר מיני נפלו)
"כול שי מומכין יס'יר - חתא ניאכת אלעסאפיר" (כל דבר אפשרי - כולל שיגול הציפורים)

מגנטי וינטאג' למקרר, מתנת י. & א., פלסטינה, השנים הראשונות. כל מקרר צריך מגנטים.





אוסף מדבקות סימפסון למקלחת, לתת השראה, איף יו נואו ווט איי מין. מארג'... ררר.... הו, מר ברנס, לא ידעתי שאתה כל כך... מממ... גדול... אף פעם לא ראיתי אותך בקומיקס... ככה...



מגנטי אנגלמאייר, "בודהא, שוב לא סידהארתה את החדר!". מה להגיד, אני מקווה שיהיה לי מקרר.






תחתיות לשתיה חמה, מעשה ידיה להתפאר של אחייניתי ע'. למה לי לא היו חוגי מלאכה כאלה?





גורד קליפות לימונים, לא יוצא מהבית בלעדיו. מעכשיו, ז"א. אני מבטיח לעבוד על קציפת הלימונים שלי, תבואו לטעום.




טלפון התירס המיתולוגי, מעזבון ר'. אני שוקל להקים פינת מתיחות טלפוניות, כשאתמקם. לפינה אקרא "עבד עליו הקלח" או משהו בסגנון.




קלפי הטארוט, סגולה נגד חומרנות יתר או משהו בסגנון. תהיה לך שמחה גדולה, מילה של צביק'ה זאת מילה. הממ, לא נשמע טוב.






צעיף איכותי מצמר מעשה ידי אמא, שהיה עד ממש לא מזמן אפודת וי אופנתית(האימה! הזוועה!)


וכמובן, אוסף הפלייס-מאטים של אנגלמאייר(רכשו היום! שעות של חיף והנאה מובטחות!):


















































עם כל הדברים האלה,
אני חושב שאולי אשרוד שם